משחקי הוידאו הכי טובים של העשור
- 1
האגדה של זלדה: Breath of the Wild
כותבי מגזין “paste” נדרשים למשימה הגיקית של בחירת משחקי העשור, והם מציבים בראש את זה. מאז האייטיז מכרה נינטנדו עשרות מיליונים ממשחקי סדרת זלדה, אחד המותגים החזקים שלה לצד פוקימון וסופר מריו. ב-2017 היא הוציאה את הגרסה שהותירה את הגיימרים עם לסת שמוטה. ההבטחה היסודית של משחקי המחשב באשר הם היא הרפתקה: בין אם הם זורקים אותנו לתוך אזור מלחמה, מובילים אותנו לבנות שושלת ספורט מנצחת, מלמדים אותנו להעביר צפרדע את הרחוב או מציבים בפנינו אתגר להציל את האנושות. לאורך ההיסטוריה של המדיום, מעטים מיצו את אפקט ההרפתקה כמו Breath of the Wild. נינטנדו לא רק לקחה את הנסיכה זלדה לעידן חדש, אלא אותנו, ואת הציפיות שלנו מהפורמט. הגרסה הזו של עולם היירול כה עמוקה ומסתורית, שהיא מסחררת את עולם מחשקי המחשב. המשחק הטוב של העשור. אולי של כל עשור.
- 2
Thumper
הקושי ב-Thumper חונק. עם המוזיקה המעיקה והגרפיקה הנוקשה, הוא הופך את חוויית המשחק לקלסטרופובית, מתוחה, מפחידה. הוא משקשק לך בראש גם כשאתה לא משחק, המהירות והברוטליות שלו ממשיכות איתך גם כשאתה מנסה להירגע. לא קל. הוא מביא לדרגת אמנות את הניסיון להשפיע על התודעה שלך, כשהוא מציג בפניך מציאות חדשה ללכת בה לאיבוד, ועולם החלומות שלו לא חושש להיות גיהנומי. מרבית משחקי הקצב מנסי לגרום לך להרגיש שאתה ברייב; Thumper מנסה לגרום לך להרגיש על רצפת המקלחת, מתחנן שהצורות והרעשים המוזרים הללו ייעלמו. הוא מגשים את המטרות שלו בצורה פלאית. זהו משחק מחשב שנשחק אותו עשורים קדימה.
- 3
Kentucky Route Zero
Kentucky Route Zero תמיד נדמה כמשחק אודות מנוחה. חווית המשחק הזה, שהופיע בעולמנו ב-2013 היא באופן מופגן שקטה, ובזמן שהקצב אינו בדיוק איטי, יש לו איכות מתפתלת שכזו. Kentucky Route Zero תובע מעט מאוד מאתנו, כמו הומצא לאנשים עייפים. אם כל זה נשמע חלש ולא מסעיר, כמובן שלא כך היא: במובן העמוק, דומה שמהות המשחק הזה הוא ללמוד איך “לנוח”. לכולנו יש מושג איך נחים בעולם הפיזי: שוכבים, עוצמים עיניים, שוקעים בשינה. למחרת אנחנו קמים מחדש, עם אנרגיה. אבל איך במובן הרוחני אדם, שלא לומר גיימר, נח? איך אנחנו מטעינים את נשמתנו העייפה? Kentucky Route Zero התגלה כתשובה.
- 4
ספלונקי
ב-2012 יצא העניין הזה, שיפצור למשחק הפי.סי מ-2008 באותו השם, ולבטח משחק הפלטפורמה הרטרואי הכי מוצלח, שהצדיק את קיומו מעבר לקטע, ושרד נהדר. ספלונקי החייה את הריגוש של משחקי הארקייד הישנים, עם החוקים הישנים והנוקשים, הפשטות העיצובית הנאיבית בעיניים של היום, אבל יצר קלידוסקופ מעניין בכל קנה מידה משחקי, לא רק תמונה שטוחה שנמאס ממנה אחרי סיבוב או שניים. איך שהוא ספלונקי עשה את זה ללא מאמץ, כך נדמה לפחות. ובלי שטויות. המהלכים שנראים אקראיים רק מכפילים את ההנאה ואת הכישורים הנדרשים. להיט נפלא וממכר.
- 5
Control
סוגר את החמישייה הפותחת של משחקי העשור – הלהיט הממש טרי מבית Remedy, שמייצר באז אדיר בחודשים האחרונים, ובצדק רב. יש בו תבונה לא שגרתית ועומק. ריאליזם, אימה, אקשן – הכל משמש כאן בערבוביה, במלאכת מחשבת של ממש. השחקן נכנס לתפקיד ממשלתי, שמהותו אחריות ובדיקה של תופעות על טבעיות. הוא ממשיך לקווסט אניגמטי ואבסטרקטי, שבליבו קונספירציה. הנמשל שלו הוא האנושיות, שמחפשת רלבנטיות, ונתקלת בהשתקפויות של עצמה המאשררות את קיומה. אבל האם תצליחו להשיג את השליטה המקווה על מצב העניינים?
ראית איך מדדים עושים את החיים פשוטים בטכנולוגיה. בוא/י לראות איך מדדים עושים את החיים פשוטים גם בשוק ההון