רפורמות מכריעות שהוכרזו בישראל | יעל אלטמן חדד
מהי רפורמה? בניגוד למהפכה, מדובר בתהליך הדרגתי ומובנה של שינוי, כזה שלרוב מגיע בעקבות יוזמה של השלטון. בישראל הוכרזו רפורמות בתחומים שונים, רובן בוצעו באופן חלקי או השפיעו בצורה מינורית על הנעשה. לעומת זאת, הרפורמות להלן הביאו לשינוי של ממש במציאות, וההשלכות שלהן משפיעות גם עשורים לאחר שהושלמו. הרי הן לפניכם, בסדר כרונולוגי.
- 1
רפורמה בתקשורת
בשנת 1990 נפל דבר בישראל: לאחר 22 שנה בהן התקיים מונופול של רשות השידור על שידורי הרדיו והטלוויזיה בישראל, נחקק “חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו” שאיפשר לתחנות ארציות נוספות ותחנות רדיו אזוריות לפעול בישראל, במסגרת מסחרית. בנובמבר 1993 החלו שלוש הזכייניות, לצד חברת החדשות, לשדר בערוץ 2. קשה להמעיט בחשיבותו של מהלך זה על שוק התקשורת ועל התרבות בישראל בעשורים האחרונים. החל מהפיכתה של העשייה הטלוויזיונית לתעשייה מקצועית, עבור בשינוי האדיר שעבר עולם הפרסום והפרסומות עצמן, וכלה באיכות, בכמות ובהרגלי הצריכה של כולנו את התכנים המשודרים לנו. אך הפריחה שהחלה בענף התקשורת עם עלייתו של ערוץ 2 דעכה בעשור האחרון עקב מה שנראה כעודף בערוצים מסחריים, במיוחד לאור הפיצול שחל לאחרונה בין קשת לרשת.
Channel 2 News Israel - 2
רפורמה בבריאות
חוק ביטוח בריאות ממלכתי נכנס לתוקפו ב-1995 ושינה מן היסוד את האופן שבו אזרחי ישראל יממנו ויצרכו את שירותי הבריאות שלהם. לפני החקיקה, שהוביל שר הבריאות חיים רמון, לא הייתה אחידות בין שירותי הבריאות שסיפקו קופות החולים למבוטחיהן. לא הייתה אחידות גם בגובה התשלום שכל מבוטח שילם לקופת החולים שלו. לכן היו פערים משמעותיים בין קופות החולים עצמן וכן בין אנשים שזכו לשירותי בריאות מקיפים, לבין כאלה שבוטחו רק חלקית או לא בוטחו כלל (בני שכבות חלשות שלא היו מסוגלים לעמוד בתשלום). החוק קבע, שכל המבוטחים יהיו זכאים לסל מינימום אחיד וחריגים יידונו בועדות מיוחדות. בנוגע למימון, נקבע שהכספים ייגבו מהתושבים כמס יחסי לביטוח הלאומי וממנו יועברו לקופות החולים. החוק ביטל אפליה כלפי עניים, חולים וקשישים שקיבלו טיפול רפואי מצומצם ובאיכות נמוכה מזה של אנשים שהיה באפשרותם להתקבל בקופת חולים טובה יותר. למרות ביקורת על אי אלו היבטים, החוק אכן יישם את ערך השוויון וביטא מדיניות חברתית שהיטיבה עם מרבית הציבור.
רפורמה בבריאות - 3
רפורמה במלחמה בהלבנת הון
שנתיים לאחר חקיקת החוק לאיסור הלבנת הון הוקמה ב-2002 הרשות לאיסור הלבנת הון כיחידה במשרד המשפטים (ב-2004 שונה השם לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור). במצב ששרר טרם החוק נמצאה ישראל ב”רשימה השחורה” של אירגון FATF, (הגוף הבינלאומי שנלחם בהלבנות הון), כמדינה שמהווה מקלט נוח להון שחור ולפיכך חממה לפשיעה מסוגים שונים. שבע שנים נדרשו למשרד המשפטים לגבש את החוק שעבר לבסוף בעת כהונתו של שר המשפטים מאיר שטרית. במסגרת פעילותה אוספת הרשות מידע מבנקים ומספקי שירותי המטבע (הצ’יינג’ים) על תנועות כספים חשודות, נוסף על בדיקת נכנסים ויוצאים מישראל עם סכומים חריגים, וכך היא מסייעת באיתור העלמות מס, בסיכול מימון אירגוני טרור ומקיימת חילופי מידע עם גופים מקבילים בעולם. התוצאה החשובה של הרפורמה היא שב-2014 החליט אירגון FATF שישראל יכולה להצטרף לשורותיו כחברה מן המניין, היות ועמדה בהצלחה בביקורת בינלאומית של הארגון בישראל בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור.
רפורמה במלחמה בהלבנת הון - 4
רפורמה בשוק ההון
רפורמה זו נועדה לפרק את הריכוזיות המוגברת של הבנקים במתן שירותים פיננסיים בישראל. שורת חוקים, שהועברו בהמלצתה של ועדת בכר ונכנסו לתוקפם ב-2005, היו אמורים להגביל את כוחם של הבנקים במתן יעוץ פיננסי לטובת קופות גמל וקרנות נאמנות שהיו בשליטתם. זאת באמצעות מכירתן של הקופות והקרנות לגופים אחרים במשק, כגון בתי השקעות וחברות ביטוח. בנוסף, מטרת הרפורמה הייתה להגדיל את התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני ובמתן האשראי העסקי. שר האוצר בנימין נתניהו הוא שהוביל את היוזמה לרפורמה ובכך שם קץ לעיוות שהתקיים שנים, בו ניגוד העניינים של הבנקים גרם למרבית השקעות הציבור להתרכז אצלם במקום להתפזר אצל שחקנים רבים שיתחרו ביניהם על כיסו של המשקיע או החוסך. המהלך אף חיזק את יציבות הבנקים, כך שלא הושפעו עוד מתנודות חריפות בשוק ההון ובמבחן הזמן מבטא חשיבה נכונה ומוגדר כהצלחה.
MathKnight - 5
רפורמה בחינוך
בשנת 2008, ביוזמתה של שרת החינוך יולי תמיר, נכנסה לבתי הספר היסודיים ולחטיבות הביניים תכנית בשם “אופק חדש”. מטרתה של התכנית הייתה לשנות את האופן שבו מתנהל תהליך הלימוד ולשפרו, הן עבור המורים והן עבור התלמידים. כך, שעות הלימוד פוצלו בין הוראה פרונטלית לבין תיגבור של תלמידים מתקשים באופן פרטני, דהיינו בקבוצות קטנות. התכנית הייתה אמורה להיטיב גם עם שכרם של המורים באמצעות מסלולים של קידום מקצועי וותק. הביקורת שנמתחה על התוכנית התמקדה בהרעת תנאי השכר של המורים, לצד הטענה שבתי הספר לא הוכשרו לקראתה (יום לימודים ארוך והזנה בהתאם). לפיכך, ארגון המורים שהתנגד לתוכנית מיישם אותה רק חלקית והמוסדות בהם היא מיושמת משתייכים להסתדרות המורים. יחד עם זאת, שיפור ההישגים הלימודיים של התלמידים (למשל במבחני המיצ”ב) מדברים בעד עצמם, כמו גם שיפור האקלים החברתי בבתי הספר, ככל הנראה הודות לשעות הפרטניות.
Remi Jouan