אי אפשר שלא לפתוח רשימה זו עם הכת המפורסמת ביותר של השנים האחרונות, במסגרתה חי גבר אחד בהרמון של עשרות נשים ועשרות ילדים שנולדו להן ממנו. נשים ונערות החלו להתקבץ סביב גואל רצון בתחילת שנות ה-40 לחייו, לאחר שכבר היה נשוי פעמיים ואב לעשרה ילדים. שמו יצא כמטפל עפ״י הקבלה והזוהר, והוא ניצל זאת בכדי למשוך נערות במצוקה למה שהתהווה לכת, אך נקראה בפי חברותיה ״קהילה״, והן השתעבדו לחלוטין לרצונו. הן עבדו במשק בית וקיבלו קצבאות מביטוח לאומי ואת הכסף העבירו לחשבון משותף של ״הקהילה״, ניהלו עמו חיי אישות וגידלו את ילדיו, והתנהלו לפי מערכת חוקים נוקשה שאותה הנהיג. כל זאת לאחר שנותקו, מהכרח או מרצון, ממשפחתן ומחייהן הקודמים. ה״קהילה״ של גואל רצון התקיימה במשך כעשרים שנה במתחם מבוצר בשתיקה בשכונת התקווה בתל אביב, עד שב-2010 אחת הנשים, בסיוע המרכז לנפגעי כתות ושירותי הרווחה, החליטה להגיש תלונה במשטרה.

ב-2010 עלתה לכותרות כת של ״מטפל״ נוסף, הפעם מתחום החינוך: שי אברהמוב, שהציג עצמו כמחנך וקואצ׳ר, הצליח לקבץ סביבו עשרות הורים, מורים ואנשי חינוך בטענה כי פיצח את סוד חינוך הילדים: הקניית משמעת ביד קשה. אברהמוב, לו היו ארבעה ילדים משלו, דגל בחינוך ילדים בשיטות נוקשות ואלימות, שכללו מכות, השפלה, הרעבה, עבדות ועמידה בקשיים פיזיים שונים ״כדי להתנקות״. הקורבנות של שיטות אלה היו ילדיהם של אותם אנשי חינוך, ובמיוחד זכורה מורה מנתניה, אשר בנה בן העשר נמצא על ידי רשויות הרווחה כשהוא מורעב וסובל מהתעללות קשה. המורה, שנעצרה בעקבות תלונות השכנים, הובילה את החוקרים לעצירתם של הגורו אברהמוב ובת זוגתו, אז נחשף היקף הפעילות של הכת. לאחר מעצרו ניסה אברהמוב להסביר לחוקרים כי ״ניסה להוציא מהילדים את הרוע״. אחרי יומיים במעצר הוא התאבד.

שחם-רביצקי, הילרית ואסטרולוגית, הציגה עצמה כאחת מחמש קיסריות היקום, אך בעיקר ידעה כיצד לכבוש את לבבות אנשי העסקים והאקדמאים באזור רמת השרון וצפון תל אביב, שהלכו שבי אחרי הפילוסופיה הרוחנית ששיווקה. שחם נהגה לגייס לכת אנשים השרויים במצוקה נפשית ולהעניק ״שיעורים״ רוחניים במסגרת קבוצתית, שנועדו לשעבד את האנשים, מנטלית וכלכלית. כך, גרפה לכיסה מיליוני דולרים שהועברו אליה כ״מנחות״, בהם רכוש יקר ערך, נכסי נדל״ן, רכבי יוקרה, מימון טיסות, חופשות וכיו״ב. שחם, שהפכה בזכות ה״מנחות״ לאשה עשירה מאוד, שמרה על מעמדה בזכות ניתוקם של חברי הכת ממשפחתם ומבני זוגם שלא היו חברים בכת, ובזכות התעמרות רגשית, יצירת מנגנון של היררכיה בהתאם לקרבה אליה וקודים של שכר ועונש. בשנת 2009 הוגשו נגדה מספר תביעות של אנשים שהתפכחו. אף על פי כן, הכת המשיכה לפעול, וב-2016 עלה שמה לכותרות שוב בשל מעילת כספים בפרשת עורכת הדין איה לביא.

מי שזכה לכינוי ״הרב המתעלל״ החל לפעול בתחילת שנות ה-2000 וב-2011 הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בשל סדיזם קיצוני שגילה כלפי ילדים. חן, שהתעמק בקבלה מעשית ולקה בשיגעון גדלות, כך על פי עדויות, סבר שהוא פיצח את סוד חינוך הילדים. כאשר פנתה אליו אם לשמונה בבקשת יעוץ, לקח אותה ואת ילדיה תחת חסותו. חסידים נוספים שלו נשמעו לשיטותיו, שבבסיסן היה ״תיקון״ דרכיהם של הילדים. השיטות כללו הכאה קשה, כפיתה באזיקונים ובחבלים וכליאה במזוודה, שריפת איברים, אכילת צואה וזוועות נוספות. הפרשה התפוצצה ב-2008, כאשר שניים מהילדים, בהם פעוט בן 4.5, אושפזו בבית החולים במצב קשה והביאו להתערבות גורמי הרווחה. אליאור חן נידון לעשרים וארבע שנות מאסר. בעצם ימים אלה מתנהלים משפטי תביעות הפיצויים של הילדים שבגרו בינתיים ומוגדרים נכים בשל הטראומה שחוו במשך השנים שהתגוררו אצל חן.

לפני כעשור ומחצה הקימו כמה עשרות משפחות שבט אינדיאני בבניין בעיר ערד. מנהיג השבט, עופר ברקת, הגדיר את עצמו שמאן (מנהיג אינדיאני), כאשר יתר בני ״השבט״ סרים למרותו ומשועבדים לו כלכלית ורוחנית. חיי ״השבט״ התנהלו כך, שהחברים עסקו במשך היום בעבודות שונות, דאגו לניקיון המתחם ואף הקימו בתי עסק קטנים כמו מאפייה, מתפרה ועוד. הילדים הוצאו ממסגרות החינוך הרגילות והתחנכו על ידי הוריהם וכן על ידי ברקת עצמו. ברקת נהג לחזק את תחושת ההשתייכות לקבוצה דווקא בלילות, אז נהגו חברי השבט לקיים מפגשים שנקראו ״מעגלי שיתוף״, תחת הנחייתו הצמודה של ברקת. בערד לא אהבו את הקהילה המסתורית של ברקת וניסו לסגור את המאפייה כמו גם לטעון לאי חוקיות חוזה שכירות הבניין ששכרה. בתחילת 2011 הכת עצמה התפרקה, הבניין ננטש והחברים החלו לדרוש מברקת להשיב להם כספים שלדבריהם הוצאו מהם במרמה.

וימגוק החל את פעילותו לפני כעשר שנים בשוק הכרמל בתל אביב, בהציגו את עצמו בפני העוברים ושבים כמשיח. כמו במקרים אחרים, הצעירים שנפלו ברשתו היו במצוקה נפשית או בצומת דרכים בחייהם. באמצעות שיחות נפש, ״עבודה רוחנית״ ויצירת קשר של תלות רגשית בינו לבין הצעירים, הלך וטווה וימגוק רשת שבה הסתבכו, תוך ויתור מוחלט על חייהם הקודמים והשתעבדות לרצונותיו של הגורו. הם העבירו לוימגוק עשרות אלפי שקלים, אירחו אותו בדירותיהם ונשמעו להוראותיו בנוגע ללבוש, היגיינה אישית, אכילה, קשרים אישיים, ועוד. בעזרת כריזמה אינסופית, הפעיל מניפולציות מתוחכמות וכך ירד לכל פרט בחייהם. הפרשה התפוצצה בספטמבר 2019 בעקבות תחקיר עיתונאי שערכה נסלי ברדה בשיתוף עם משרד חקירות. הממצאים הובילו את המשטרה לעצור את ארקדי וימגוק על שורה של עבירות, בהן אלימות, סמים, מרמה ואיומים. כמו כן, מותה של אחת הצעירות שהשתייכו לכת מעורר גם הוא חשד בדבר מעורבותו של וימגוק.